יש תקיעות דרמטית.
ויש תקיעות שקטה.

תקיעות בעבודה היא תחושה מתמשכת של חוסר תנועה, ירידה במוטיבציה או שחיקה, גם כשאין משבר ברור או אירוע חריג. לעיתים היא נובעת מעומס רגשי, דפוסים פנימיים או שלב חיים, ולא בהכרח ממקום העבודה עצמו.

הסוג הראשון ברור יחסית. יש אירוע, יש משבר, יש משהו שאפשר להצביע עליו.
הסוג השני חמקמק הרבה יותר.

תקיעות שקטה בעבודה לא מרגישה כמו משבר גדול,
אלא כמו אוסף של ויתורים קטנים שמצטברים לאורך זמן.

לא להתעמת עם הבוס כשצריך.
לא להיכנס לעומק של טכנולוגיה חדשה.
לגרד את עצמך מהמיטה בבוקר.
לא לבדוק עד הסוף אם הקוד באמת עובד.
לשחרר ללקוח עבודה שהיא רק "כמעט" טובה.
מחקר משתמשים שהפך לעוד מטלה משעממת.

על פניו, כל אחד מהדברים האלה זניח.
אבל בפנים, משהו מתחיל להיסדק.

תקיעות בעבודה ושחיקה, מתי הסיפור הפנימי נכנס לפעולה

בשלב מסוים מגיעה הפרשנות הפנימית.

העבודה דפוקה.
לא מעריכים אותי.
אני לא מספיק טוב.
אולי בחרתי מקצוע לא נכון.

ולפעמים צריך לומר ביושר, זה נכון.
יש מקומות עבודה לא טובים.
יש תפקידים שפשוט לא מתאימים.
יש מצבים שבהם שינוי קריירה הוא צעד נכון.

אבל לא תמיד.

ולפעמים, האפשרות האחרת היא המורכבת יותר.

כשהתקיעות בקריירה היא לא בעבודה, אלא בי

לפעמים מה שתקוע זו לא העבודה.
זה אני, במקום אחר לגמרי.

זה החלק שבי שנמנע מעימותים.
זה הקושי להושיב את עצמי כשאני מוטרד.
זה עומס רגשי שלא קשור בכלל לפרויקט.

זוגיות במשבר.
ילדים קטנים שלא ישנים.
עייפות מצטברת שלא מקבלת מקום.

לפעמים זה שוטר פנימי קשוח,
קול ביקורתי שלא מרפה,
ולפעמים אלו תפיסות עולם ישנות,
שנצרבו בנו הרבה לפני הקריירה הנוכחית,
וממשיכות לפעול גם כשאנחנו אנשים בוגרים, מוכשרים ומנוסים.

למה תחושת תקיעות בעבודה כל כך מבלבלת

תקיעות שקטה מבלבלת במיוחד כי אין "אירוע".
אין נקודה ברורה להאשים.

ואז קורה אחד משני דברים:
או שמאשימים את מקום העבודה,
או שמאשימים את עצמנו.

בשני המקרים, קל מאוד למהר למסקנות.
ולכן, בצמתים כאלה,
הדבר הכי מסוכן הוא למהר.
והדבר הכי חשוב הוא לעצור.

לא כדי לשנות מיד.
אלא כדי לחקור.

לא מה לא בסדר בעבודה,
אלא מה באמת קורה שם בפנים.

🕵️‍♂️✨ זהו סיפור אמיתי־למחצה
האירועים התרחשו במפגשי ליווי קריירה שונים; כל שם ופרט מזהה שוּנו.
מתוך כבוד לפרטיות המשתתפים, השאר סוּפר בדיוק כפי שהתרחש, פחות או יותר. 🔒

הילד הפנימי והשפעתו על התפקוד בעבודה

בקליניקה, במפגשי ליווי קריירה אחד על אחד,
אני פוגש את זה שוב ושוב.

הילד הפנימי ממשיך לנהל אותנו גם בחיים הבוגרים.
והוא עושה את זה בעוצמה גדולה דווקא בעבודה.

שם יש סמכות.
שם יש הערכה.
שם יש פחד לטעות.
ושם הדפוסים הישנים מקבלים במה יומיומית.

זו לא גזירת גורל.
ואפשר גם אחרת.

אבל זה מתחיל בהסכמה אחת פשוטה, ולא תמיד קלה:
להסתכל פנימה,
לפני שמחליפים כיוון החוצה.

איך יודעים אם תקיעות בעבודה דורשת שינוי קריירה?

לא כל תחושת תקיעות בעבודה מעידה שצריך שינוי קריירה. כשאין אירוע ברור, כדאי לבדוק האם מדובר בשחיקה, עומס רגשי או דפוסים פנימיים שמשפיעים על התפקוד, לפני קבלת החלטות דרמטיות.

מה ההבדל בין שחיקה לתקיעות בעבודה?

שחיקה מתבטאת בעייפות, ציניות וירידה באנרגיה.
תקיעות שקטה בעבודה יכולה להופיע גם בלי עייפות קיצונית, אלא כוויתורים קטנים, הימנעות ודחיינות שמצטברים לאורך זמן.

האם ליווי קריירה יכול לעזור במצב של תקיעות?

כן. ליווי קריירה מאפשר לעצור, להבין מה מקור התקיעות, ולהבחין בין צורך בשינוי חיצוני לבין תהליך פנימי שדורש הקשבה ועבודה.