🕵️‍♂️✨ זהו סיפור אמיתי־למחצה
האירועים התרחשו במפגשי ליווי קריירה שונים; כל שם ופרט מזהה שוּנו.
מתוך כבוד לפרטיות המשתתפים – השאר סוּפר בדיוק כפי שהתרחש, פחות או יותר. 🔒

עלמה, בת 36, מחפשת עבודה כבר כמעט 3 חודשים. משתי עבודותיה הקודמות פוטרה: פעם ראשונה לאחר שנה, ובפעם השנייה לאחר שנה וחצי. לפני כן התפטרה לאחר זמן קצר משתי עבודות נוספות – פעם בגלל מנהל שירד לחייה, ופעם בשל מנהלת שחדרה לפרטיותה.

כעת, לאחר 4 עבודות ב־4 שנים, קורות החיים שלה משדרים חוסר התמדה. כשהיא נשאלת על כך, היא נתקפת חוסר ביטחון ועונה בגמגום והתנצלות.
עלמה מגיעה אלי לפגישה ראשונה ומבקשת עזרה. היא לא עוברת ראיונות וחוששת שלא תמצא עבודה.

אני שואל אם היא רואה קשר בין עזיבת העבודות לקושי בראיונות, אך היא לא מוצאת. "אין לי מזל בבחירת עבודות", היא אומרת.

עלמה – אישה אינטליגנטית ורהוטה. תמיד הייתה מצטיינת בלימודים וגם בתהליכי מיון ידעה לנהל שיח טוב ולעמוד בשאלות מקצועיות וחשיבה.
כעת, לאחר התחלה רעועה בשוק העבודה ו־4 מקומות שעזבה בזמן קצר, היא מגיעה עם ביטחון מעורער.
כשאנחנו מתחקים אחר חוט מקשר, מתגלות גם עזיבות תכופות בחייה האישיים. לאחרונה התגרשה לאחר שנתיים של נישואים. לפני כן ניהלה מערכות יחסים של שנה־שנתיים.

בילדותה, אביה איש כוחות הביטחון, היה נעדר תכופות ולא ניתן היה לדעת מתי יתקשר. לעיתים חיכתה ימים ליד הטלפון. בהמשך הוריה התגרשו והוא עבר לחו"ל, וכיום הקשר רופף.

היעדרות האב, הסכסוכים והעמימות יצרו אצל עלמה דפוס עמוק: קושי לסמוך על מערכות יחסים יציבות. קרבה נקשרה אצל הילדה שבתוכה לאכזבה, תלות לנטישה, ואמון לסכנה.

במסגרת עבודה חדשה הדינמיקה מתעוררת: מנהלים וקולגות נחווים כדמויות סמכות לא בטוחות. במקום קרבה היא חשה איום; במקום התמדה – חוסר שקט. לכן, כשהקשר מתגבש היא פועלת, במודע או לא, לנטרל או להרוס אותו.
הפחד מנטישה גורם לה לעזוב ראשונה. כך היא מגנה על עצמה, אך גם משחזרת את דפוסי ילדותה. בשוק העבודה זה מתבטא בחוסר התמדה, קורות חיים מקוטעים וקושי גובר לעבור ראיונות.

העזרה לעלמה אינה רק טקטית – לא תשובות "נכונות" לראיונות – אלא עיבוד הדפוס, יצירת סיפור חיים אינטגרטיבי שבו גם הכאב והכישלונות הופכים לחלק מהמסע, ומבט לעתיד שבו עבודה היא לא סכנה אלא הזדמנות ליציבות ולצמיחה.

המקרה של עלמה ממחיש דפוס רחב: רבים משחזרים בלי לשים לב תפוסים מופנמים מהעבר. הפצעים הרגשיים ומנגנוני ההגנה ממשיכים לנהל את חיינו גם כיום. לא רק בזוגיות אלא גם בעבודה, ראיונות וקשרים עם מנהלים.
התוצאה: תקיעות, חוסר יציבות וסבל מתמשך.

אבל זה לא חייב להישאר כך. ברגע שמזהים את הדפוס ומבינים את מקורותיו, אפשר לשנות את התסריט. במקום שהעבר ינהל אותנו – אנחנו יכולים להתחיל לכתוב מחדש את הסיפור שלנו: כזה שמבוסס על יציבות, קרבה ובחירה חופשית, ולא על פחדים ישנים.